היסטורית הגזע רועה גרמני - איך בכלל הוקם הגזע הרשמי

רועה גרמני - איך הכול התחיל ?

היסטורית הגזע של הרועה גרמני –
בסוף המאה ה-19 הוכלאו מספר גזעים של כלבי רועים. להכרה ולטיפוחו של הגזע כפי שהוא היום.
אחראי ויוצר הגזע הינו "קפטן מקס פון שטפניטץ", אשר "גילה" כלב בעל תכונות מיוחדות בתערוכת כלבים בגרמניה.

שמו של הכלב היה  "הקטור לינקסריין" ,מרוב התלהבותו רכש מיד את הכלב.

הקפטן כהן כקצין פרשים בצבא גרמניה, ובזמן כהונתו בצבא בילה המון
במכללה הווטרינרית בברלין, שם צבר ידע וערך בביולוגיה, אנטומיה
ומדעת התנועה.
את הידע שרכש הוא יישם מאוחר יותר על הגזע הרועה הגרמני.
לאחר שחרורו מצבא גרמניה רכש נכס ליד העיר גרפראת שבגרמניה ושם התחל להתנסות בגידול אמיתי בכלבים.
הוא השתמש בטכניקות שלמד מהמגדלים אנגלים שונים.
הקפטן אהב להסתובב בתערוכות הכלבים בגרמניה ובאירופה והעריץ מאוד את
הכלבים בדמוי זאב עם האוזניים העומדות בטבעיות.
לאחר מכן יצר את הרועה הגרמני הראשון שנקרא  "הוראנד פון גראף ראט"
(הידעתם שרועה גרמני הראשון היה בצבע סייבל)
חזונו של קפטן מקס פון שטפינץ לייצר כלב עבודה טוב יותר משאר
הגזעים הקיימים בגרמניה.
ב-22 באפריל 1899 ייסדו הקפטן יחד עם חברו "ארתור מאייר" עמותה ששמה
היה SV ותפקידה היה פיתוח הגזע לגזע עבודה. המטה הראשון הוקם
בשטוטגרט בגרמניה, הקפטן שהיה נשיא העמותה הראשון והחל להפיץ את הרעיון של
שימוש בגזע זה לעבודות ממשלתיות ופרויקטים.
בשנת 1916, במלחמת העולם הראשונה, שימשו כלבים מגזע רועה
גרמני ככלבי עבודה רשמיים לאור יכולתם הבלתי רגילה והיוצאת דופן.
גם בזמן מלחמת העולם השנייה עשו הגרמנים שימוש בכלבים אלו.
הגזע שימש כשומר גדרות, מגלה מסתננים ופולשים במחנות העבודה וההשמדה.
לאחר המלחמה הביאו איתם חיילים בריטים ואמריקאים את הגזע לארצם,
וכך גזע זה תפס תאוצה בכל העולם. לקראת שנות ה-20 של המאה
ה-20 החל הרועה הגרמני להתפרסם בתור כלב משטרה, צבא, חילוץ והגנה.
בזמנו, האמין הקפטן בתוקף כי ליכולות עבודה של הרועה גרמני יש חשיבות
עליונה וכי האסתטיקה חשובה פחות. הבעיה היתה שהגרמנים מאז ומעולם היו אובססיביים בכל הנוגע לאסתטיקה ולנראות חיצונית, והדבר יצר ויכוחים ומחלוקות
רבות בין חברי המועדון בנוגע לשאלה – יופי ואסתטיקה או נטו עבודה.
וכך במהלך הדורות נוצרו שני קווי דם.
קו דם עבודה וקו דם תערוכה.

קפטן מקס פון שטפניטץ והרועה גרמני הראשון

מקס פון שטפניטץ מקס אמיל פרידריך פון סטפניץ

מבחן עבודה / תקן הבין-לאומי IPO / IGP

15 שנה לאחר קמת מועדון SV  הפך למועדון הגדול ביותר לגידול רועה גרמני ובשנת 1915.
לא הסתפק הקפטן שהיה נשיא של העמותה רק בתערוכות כלבים, אלא הקים והנהיג גם מבחני עבודה.
בשנה זו נוסדו מבחני העבודה הראשונים בגרמניה בהדרכתו של הקפטן תחת מועדון נוסף בשם "פילקס".
הייתה זו גם הדרך להימנע מוויכוחים בנוגע לאסתטיקה של הרועה גרמני.
מועדון "פילקס" מטרתו הייתה קודם לקדם את תכונות העבודה של
הגזע ולא התמקד בפן האסתטי אך האגודה נסגרה ארבע שנים מאז הקמתה.
מאז השתרש הספורט הכלבי הראשון, אשר בחן את יכולות העבודה של הרועה גרמני ונקרא במספר שמות במהלך השנים
 IPO / SCHH / IGP.
מדובר במבחנים שפותחו בגרמניה ונועדו לבחון את האפשרות של הענקת תואר "כלב עבודה".
להלן כמה מהיכולות שהמבחנים בוחנים: סיבולת לב-ריאה, זריזות, התמודדות עם לחץ, אומץ, אינטליגנציה,
נאמנות ותשוקה לעבודה. הצבא הגרמני היה בוחן את כלבי הצבא על פי ציוני ה-IPO שקיבלו הכלבים.

רועה"ג פרווה ארוכה

יש לציין כי כלבים אשר נולדו עם פרווה ארוכה או בצבע לבן הוכרזו כפסולים
במהלך השנים.
השוויצרים אימצו את הרועים הגרמנים הלבנים והכריזו עליהם כגזע שוויצרי לאומי.
הרועה הגרמני בעל הפרווה הארוכה לא נחשב בעבר כמי ששייך לגזע,
אך כיום הגזע של הפרווה הארוכה צובר תאוצה רבה מאוד בכל העולם ובפרט באירופה.
זקני המגדלים עדיין מסרבים להכיר בהם.
ובארץ עד ל-2014 היו מוסרים אותם חינם וללא תעודות.
כיום מחירם זינק והם נמכרים במחיר גבוה פי שניים מרועה גרמני בעל פרווה קצרה.
אם תשאלו אותי במה אני בוחר ועל מה אני ממליץ אז ברור שבפרווה הארוכה.
יש לכך מספר סיבות. לחצו כאן ותוכלו לקרוא מה דעתי.

רוצים לדעת עוד?

תקן רועה הגרמני

• גודל הכלב: בינוני עד גדול.

• גובה זכרים: על פי התקן 65-60 ס"מ.

• גובה נקבות: על פי התקן 60-55 ס"מ.

• אורך הכלב נדרש להיות 15% יותר מהגובה (תלוי את מי שואלים) והתחשיב נעשה כך – 65 ס"מ גובה * 1.15 = 74.75 ס"מ.
את הגובה והאורך מודדים כמו בשרטוט מצד שמאל (מצורף).
הגובה, מהרצפה לכתפיים, והאורך מבית החזה עד לקצה הגב.

נתונים נוספים:

• משקל זכר קו תערוכה: 40-30 ק"ג.

• משקל זכר קו עבודה: 35-27 ק"ג.

• משקל נקבה קו תערוכה: 35-25 ק"ג.

• משקל נקבה קו עבודה: 30-20 ק"ג.

• תוחלת חיים: 14-10 שנים.

צבעים: שחור מלא, סייבל, שחור חום-אדמדם, שחור חום בהיר

חשוב להדגיש כי תקן הרועה גרמני קריטי וחשוב מאוד 

גובה ואורך רועה גרמני
אופי ותנאי גידול - רועה"ג

אופי הכלב

כלב מסוג רועה"ג הוא כלב נאמן, צייתן ואמיץ מאוד, לרוב בעל ביטחון
עצמי גבוה, נוח וקל לאילוף ולגידול. הוא אינטליגנט ומרשים, דומיננטי ובעל אופי
יציב מאוד. 

הקו תערוכה מתאים לכולם, גם ככלב ראשון, לעומת הקו עבודה שמומלץ לבעלי ניסיון.
ההבדל בין קו עבודה לקו תערוכה:

1. נראות חיצונית.

2. דרייב, רצון לעבודה, סיבולת גבוהה.

שני הקווים בעלי יכולת אילוף קלה מאוד, החל מאילוף בסיסי ועד אילוף ספורטיבי.

ההבדל ביניהם הוא במוטיבציה של הכלב וביכולות שלו. רועה גרמני בקו עבודה יעבוד ללא גבול.

הוא יהיה מוכן לעבוד עד זוב דם ולא ירפה עד שיעצרו אותו. לעומת זאת, רועה גרמני בקו תערוכה
יעצור כשירגיש שהוא הגיע לגבול סף הסיבולת שלו.

תנאי גידול

הגזע רועה"ג הוא קל ונוח לגידול בבית וגם בחצר. 

החורף הישראלי אידיאלי עבור הרועה הגרמני, אך בקיץ קשה לו שכן הוא סובל מהחום. 

שני הסוגים של הגזע יכולים להתאים לגידול. רועה גרמני הוא בעל יכולות שמירה מצוינות
ויכול בהחלט לשמש ככלב תקיפה והגנה מעולה.

להלן דגשים חשובים מבחינת התאמת הגזע לבעלים:

• קו עבודה מתאים לבעלים אשר יכולים לצאת ולפרוק עם הכלב אנרגיה על בסיס יום יומי.
קו זה מפוצץ באנרגיות ואם הם לא ישתחררו זה עלול לגרום לכלב לתסכול ולתוקפנות,
מה שיכול לייצר הרס רב בבית. סוג זה של כלב חייב טיול של שעה, פעמיים ביום ואפשרות
לפרוק אנרגיה ברמה גבוהה.

• קו תערוכה מתאים לכל בית סטנדרטי. סוג הכלב הזה לרוב מסתפק בטיול של 20 דקות עד חצי שעה,
פעמיים ביום עד שלוש (תלוי בהרגלים שלו). מומלץ לפרוק אנרגיה עם הכלב שלוש פעמים בשבוע בריצה,
ברכיבה על אופניים, בזריקות כדור וכדומה.

מגדלים רבים בעולם יטענו שהגזע חייב מינימום 2 ק"מ ביום של הליכה.

לעוד מידע בנוגע לגזע רועה גרמני