היסטורית הגזע רועה גרמני - היווסדות הגזע
רועה גרמני - איך הכול התחיל ?
היסטורית הגזע של הרועה גרמני –
בסוף המאה ה-19 הוכלאו מספר גזעים של כלבי רועים בהרבעות סלקטיביות עד להיווסדות הגזע ולהכרה ולטיפוחו של הגזע כפי שהוא היום.
האחראי ויוצר הגזע הוא "קפטן מקס פון שטפניטץ", אשר פיתח כלב בעל תכונות מיוחדות בתערוכת כלבים בגרמניה.
הקפטן מקס שירת כקצין פרשים בצבא גרמניה, ובזמן שירותו בצבאי בילה המון שעות וימים ארוכים במכללה הווטרינרית בברלין, שם למד וצבר ידע וערך בביולוגיה, אנטומיה
ומדעת התנועה.
את הידע שרכש הוא יישם מאוחר יותר על הגזע הרועה הגרמני.
לאחר שחרורו מצבא גרמניה רכש נכס ליד העיר גרפראת שבגרמניה ושם התחל להתנסות בגידול אמיתי בכלבים.
הוא השתמש בטכניקות שלמד מהמגדלים בעיקר מהגידול האנגלי.
מקס אהב לצפות בתערוכות הכלבים בגרמניה ובאירופה והעריץ מאוד את
הכלבים שדומים לזאב עם האוזניים העומדות בטבעיות.
באחת מן התערוכות שבהן צפה ראה כלב המזכיר מאוד זאב שמו של הכלב היה "הקטור לינקסריין" ,מרוב התלהבותו רכש מיד את הכלב.
בהרבעות סלקטיביות עם הכלב הקטור יחד עם כלבי רועים נוספים יצר את הרועה הגרמני הראשון שנקרא "הוראנד פון גראף ראט"
(הידעתם שרועה גרמני הראשון היה בצבע סייבל)
חזונו של קפטן מקס פון שטפינץ לייצר כלב עבודה טוב יותר משאר
הגזעים הקיימים בגרמניה ובעולם.
ב-22 באפריל 1899 ייסדו הקפטן יחד עם חברו "ארתור מאייר" עמותה ששמה
היה SV ותפקידה היה פיתוח הגזע לגזע עבודה. המטה הראשון הוקם
בשטוטגרט בגרמניה, מקס פון שהיה נשיא העמותה הראשון והחל להפיץ את הרעיון של
שימוש בגזע זה לעבודות ממשלתיות ופרויקטים.
בשנת 1916, במלחמת העולם הראשונה, החלו להשתמש בכלבים מגזע רועה
גרמני ככלבי עבודה רשמיים לאור יכולתם הבלתי רגילה והיוצאת דופן.
גם בזמן מלחמת העולם השנייה עשו הגרמנים שימוש בכלבים אלו.
הכלבים שימשו כשומרי גדרות, מגלה מסתננים ופולשים במחנות העבודה וההשמדה.
בסיום המלחמה חיילים בריטים ואמריקאים חזרו לארצותיהם יחד עם כלבי רועה גרמני
וכך גזע זה התחיל לתפוס תאוצה בכל העולם.
בשנות המאה 20 החל הרועה הגרמני להתפרסם בתור כלב משטרה, צבא, חילוץ והגנה הטוב ביותר.
בזמנו, האמין מקס פון כי ליכולות עבודה של הרועה גרמני יש חשיבות
עליונה וכי האסתטיקה חשובה פחות. הבעיה היתה שהגרמנים מאז ומעולם היו אובססיביים בכל הנוגע לאסתטיקה ולנראות חיצונית, והדבר יצר ויכוחים ומחלוקות
רבות בין חברי המועדון בנוגע לשאלה – יופי ואסתטיקה קודם לעבודה או הפוך.
וכך במהלך הדורות נוצרו שני קווי דם.
1. קו דם עבודה – שהיכולות העבודה שלו קודמות לכל.
2. קו תערוכה – אשר יופי קודם לעבודה
קפטן מקס פון שטפניטץ והרועה גרמני הראשון
מבחן עבודה / תקן הבין-לאומי IPO / IGP
15 שנה לאחר קמת מועדון SV , הפך המועדון לגדול ביותר לגידול רועה גרמני.
בשנת 1915 לא הסתפק מקס פון מיסד הגזע להיות נשיא של העמותה רק בתערוכות כלבים, לכן הקים וייסד מבחני עבודה ואופי.
בשנה זו נוסד מבחני העבודה הראשונים בגרמניה בהדרכתו של מקס פון תחת מועדון נוסף בשם "אגודת פילקס".
הייתה זו גם הדרכו להימנע מוויכוחים בנוגע לאסתטיקה של הרועה גרמני.
מועדון "פילקס" מטרתו הייתה לקדם את תכונות העבודה של הגזע ולא התמקד בפן האסתטי אך האגודה נסגרה ארבע שנים מאז הקמתה.
מאז השתרש הספורט הכלבני הראשון, אשר בחן את יכולות העבודה של הרועה גרמני ונקרא במספר שמות במהלך השנים
IPO / SCHH / IGP.
מדובר במבחנים שפותחו בגרמניה ונועדו לבחון את האפשרות של הענקת תואר "כלב עבודה".
להלן כמה מהיכולות שהמבחנים בוחנים: סיבולת לב-ריאה, זריזות, התמודדות עם לחץ, אומץ, אינטליגנציה,
נאמנות ותשוקה לעבודה.
הצבא הגרמני היה בוחן את כלבי הצבא על פי ציוני ה-IPO שקיבלו הכלבים.
רועה"ג פרווה ארוכה
מיום יסוד הגזע יש לציין כי כלבים אשר נולדו עם פרווה ארוכה או בצבע לבן הוכרזו כפסולים.
השוויצרים אימצו את הרועים הגרמנים הלבנים והכריזו עליהם כגזע שוויצרי לאומי.
הרועה הגרמני בעל הפרווה הארוכה לא נחשב בעבר כמי השתייך לגזע.
מגדלים וותיקים היו מסתירים את ארוכי השיער בשגר עבורם זה היה בושה!
אך כיום הגזע של הפרווה הארוכה מאושר לגידול ואף צובר תאוצה רבה מאוד בכל העולם ובאירופה.
זקני המגדלים עדיין לא מתחברים אליהם.
בארץ עד ל-2014 היו מוסרים אותם חינם וללא תעודות.
כיום מחירם זינק והם נמכרים במחיר גבוה פי שניים מרועה גרמני בעל פרווה קצרה.
רוצים לדעת עוד?
תקן רועה הגרמני
• גודל הכלב: בינוני עד גדול.
• גובה זכרים: על פי התקן 65-60 ס"מ.
• גובה נקבות: על פי התקן 60-55 ס"מ.
• אורך הכלב נדרש להיות בין 11%עד 15% יותר מהגובה (תלוי את מי שואלים) והתחשיב נעשה כך:
65 ס"מ גובה * 1.15 = 74.75 ס"מ.
הגובה והאורך נמדדים כמו בשרטוט מצד שמאל (מצורף).
הגובה, מהרצפה לכתפיים
האורך מבית החזה עד לקצה הגב.
נתונים נוספים:
• משקל זכר קו תערוכה: 40-30 ק"ג.
• משקל זכר קו עבודה: 35-27 ק"ג.
• משקל נקבה קו תערוכה: 35-25 ק"ג.
• משקל נקבה קו עבודה: 30-20 ק"ג.
• תוחלת חיים: 14-10 שנים.
צבעים: שחור מלא, סייבל, שחור חום-אדמדם, שחור חום בהיר
חשוב להדגיש כי תקן הרועה גרמני קריטי וחשוב מאוד
אופי ותנאי גידול - רועה"ג
אופי הכלב
כלב מסוג רועה"ג הוא כלב נאמן, צייתן ואמיץ מאוד, לרוב בעל ביטחון
עצמי גבוה, נוח וקל לאילוף ולגידול. הוא אינטליגנט ומרשים, דומיננטי ובעל אופי
יציב מאוד.
הקו תערוכה מתאים לכולם, גם ככלב ראשון, לעומת הקו עבודה שמומלץ לבעלי ניסיון.
ההבדלים בין קו עבודה לקו תערוכה:
1. נראות חיצונית.
2. דרייב, רצון לעבודה, סיבולת גבוהה.
שני הקווים בעלי יכולת אילוף קלה מאוד, החל מאילוף בסיסי ועד אילוף ספורטיבי.
ההבדל ביניהם הוא במוטיבציה של הכלב וביכולות שלו. רועה גרמני בקו עבודה יעבוד ללא גבול.
הוא יהיה מוכן לעבוד עד זוב דם ולא ירפה עד שיעצרו אותו. לעומת זאת, רועה גרמני בקו תערוכה
יעצור כשירגיש שהוא הגיע לגבול סף הסיבולת שלו.
תנאי גידול
הגזע רועה"ג הוא קל ונוח לגידול בבית וגם בחצר.
החורף הישראלי אידיאלי עבור הרועה הגרמני, אך בקיץ קשה לו שכן הוא סובל מהחום.
שני הסוגים של הגזע יכולים להתאים לגידול. רועה גרמני הוא בעל יכולות שמירה מצוינות
ויכול בהחלט לשמש ככלב תקיפה והגנה מעולה.
להלן דגשים חשובים מבחינת התאמת הגזע לבעלים:
• קו עבודה מתאים לבעלים אשר יכולים לצאת ולפרוק עם הכלב אנרגיה על בסיס יום יומי.
קו זה מפוצץ באנרגיות ואם הם לא ישתחררו זה עלול לגרום לכלב לתסכול ולתוקפנות,
מה שיכול לייצר הרס רב בבית. סוג זה של כלב חייב טיול של שעה, פעמיים ביום ואפשרות
לפרוק אנרגיה ברמה גבוהה.
• קו תערוכה מתאים לכל בית סטנדרטי. סוג הכלב הזה לרוב מסתפק בטיול של 20 דקות עד חצי שעה,
פעמיים ביום עד שלוש (תלוי בהרגלים שלו). מומלץ לפרוק אנרגיה עם הכלב שלוש פעמים בשבוע בריצה,
ברכיבה על אופניים, בזריקות כדור וכדומה.
מגדלים רבים בעולם יטענו שהגזע חייב מינימום 2 ק"מ ביום של הליכה.
לעוד מידע בנוגע לגזע רועה גרמני
